השימוש בפונקציות מותאמות אישית לא מתבצע באמצעות הרצת רוטינה, אלא מתוך הממשק הרגיל של התוכנה, כמו בשימוש בכל פונקציה קיימת.
מבנה קוד לפונקציה
המבנה של קוד ליצירת פונקציה, שונה ממבנה קוד לריצת רוטינה:
- במקום הצהרות הפתיחה והסיום Sub ו-End Sub, יש לציין Function ו-End Function.
- אחרי שם הפונקציה יש להשתמש בסוגריים כדי לציין את שמות הארגומנטים שלה.
- בין הצהרת הפתיחה והסיום יש להגדיר את פעולת החישוב, כאשר שם הפונקציה מופיע כמשתנה אליו מוכנס החישוב.
Function Example(A, B, C)
Example = (A + B) * C
End Function
הדוגמה הבאה מציגה קוד המחשב את אחוז הריבית הכולל בסיום תשלום על הלוואה:
TotalRate – שם הפונקציה
PMT – ארגומנט של הפונקציה. התשלום הניתן בכל מועד.
Nper – ארגומנט של הפונקציה. כמות התשלומים הכוללת.
PV – ארגומנט של הפונקציה. גובה ההלוואה הכולל.
שימוש בפונקציה מותאמת אישית
הקוד ליצירת פונקציה, כאמור, הוא אינו רוטינה ולכן לא מריצים אותו. הקוד ממקם אוטומטית את הפונקציה בסל הפונקציות הרגיל של התוכנה תחת הקטגוריה מוגדר על-ידי המשתמש.
